יום רביעי, 25 בפברואר 2009

קיצור קורות חיים

אני מרגלית מ. ילידת 2/11/1945, תאריך היסטורי בעל משמעות לאומית 0 יום הצהרת בלפור על הקמת בית לאומי ב-ארץ ישראל. השיקולים שהביאו להצהרת בלפור ב -2/11/1917 היו:
הפעולה הדיפלומטית השקטה של וייצמן ועוזריו, תתנועת הגדודים של ז'בוטינסקי וטרומפלדור , פעולות המודיעין והריגול של קבוצת ניל". כל אלה הביאו להכרזה בריטית מדינית על זכות היהודים לבנות בית לאומי בארץ ישראל.
נסיבות פוליטיות אלו, שנוצרו במהלך המלחמה, הם שהביאו את הממשלה הבריטית להכרה בצורך החיוני בהכרזה כזו.
על אף ניסוחה המעורפל והזהיר, נתנה ההצהרה לתנועה הציונית, יסוד מדיני לפעולה בארץ ישראל, לארגון עלייה ולהתיישבות.
המאבק על הגשמת הצהרה היסטורית זו החל עם פירסומה.
סבי וסבתי עלו ארצה ב- 1912 מתימן.
מסעם החל מעדן אשר בתימן, מסע מתיש, הכרוך בתשלומי שוחד.
הם עלו על ספינה רעועה, שהפליגה לפורט סעיד אשר במצרים, ומשם ליפו.
ביפו עברו בדיקות רפואיות ואח"כ הובלו בדיליג'נסים אל אדמת זכרון יעקב.


סבי היה מנהיג בקרב קבוצת העולים מתימן. הוא ייצג את היהודי החלוץ, עובד האדמה, איש מוסר ומסורת.
אחד הדברים החשובים שעשה סבי למען בני עדתו בזכרון ושראוי להזכירו הוא, יוזמתו ברכישת גבעה שעליה בנויה שכונת התימנים במרכז זכרון היום.
לאחר 20 שנות עבודה כפועל בפיק"א (חברה להתיישבות יהודית בארץ ישראל שהוקמה ע"י הברון דה רוטשילד), עבד סבי בבית אהרונסון כ-ארבע עשרה שנה. בין יתר מגוון מעשיו, שימש במודיעין בלבנון, בסוריה ובשכם. במעשיו אלו, הביא ידיעות חשובות למוסדות הביטחון בטרם מדינה.
בשנות הארבעים, עוד בהיותו שכיר במשפחת אהרונסון, נטע כרם ענבים שבמשך הזמן התרחב, והיה חבר באגודת הכורמים.

סבתי הייתה אישה צנועה, אצילה, שקטה וחכמה. תמיד הייתה יד ימינו של סבי. ביתם היה בית פתוח, חם ואוהב. היו ידועים בהכנסת האורחים ועזרה לנזקקים.
ראוי לציין שחלק ממשפחת סבי וסבתי היו גם בדגניה, עם ההיסטוריה העשירה של תרומת התימנים שם.


אמי נולדה ב - 1922. לאחר סיום לימודיה, עבדה בבית אהרונסון וטיפלה בכל ענייני הבית של משפחת אהרונסון, הידועה כאגודת ניל"י - " נצח ישראל לא ישקר ". זו הייתה רשת ריגול לטובת בריטניה.
יוזמי הרשת היו אבשלום פיינברג איש חדרה, ואהרון אהרונסון מזכרון יעקב, שהיה אגרונום וחוקר טבע, אשר הקים
תחנת ניסיונות בעתלית.
אגודת ניל"י הייתה רשת ריגול קטנה, אבל מאורגנת יפה בהשתתפות אחותו - שרה אהרונסון.
אהרונסון רכש את אמונם של ראשי המודיעין הבריטי, בידיעותיו על הנעשה בארץ ישראל ובחוגי הצבא התורכי בארץ.
הידע שנאסף ע"י מרגלי ניל"י הועבר ב - 1917 באוניית סיור למפקדה הבריטית אשר במצרים.
עקב אי זהירות, חלק מאנשי הרשת נתפשו ועלו לגרדום, ואחרים נידונו למאסר.
שרה אהרונסון עצמה, התאבדה בביתה בטרם נתפשה ע"י התורכים.

אמי עבדה עם אחותה רבקה, עד שנישאה ואז עברה לגור בחדרה.

אני נולדתי בחדרה, שם התחנכתי על גיל 12.
את התיכון והסמינר למורות למדתי בת"א.
עבדתי כמורה 30 שנה וכיום אני גמלאית.